התמלול נוצר אוטומטית והוגה ידנית; ייתכנו אי-דיוקים.
שלום חברים, פרק נוסף של מדברים נדל"ן הפרודקאסט שעשה לכם סדר ואני על כל השאלות למעניינות משקיין נדל"ן אני קובי זהבי והיום אני מערך את נדב ברזילי מה העניינים? אהלן תענוק תענוק, תענוק, עולה תראות לו פרק סופר ביוחד אני מכיר את נדב, מכיר את הסיפור שלו תכינו את הקופסה להסימונים, לתובנות. אם אתם בנהיגה, אל תוציאו דף ועת, אבל אם אתם לא בנהיגה, אז תכינו דף ועת, ובאופן כללי אפילו תקשיבו לפרק כזה פעמיים, וזה פתח בטורף, שאני מתחיל ככה, עוד לפי שהתחלנו להקליט, אבל רק בגלל שאנחנו כבר מכירים, אז מה עניין, אני... בוא עולה. אז בואו תשתף ככה קצת על עצמך, ככה, מי אתה, מה, ומשם ככה נצלול.
אז אני נדב, נדב ברזילי, בן 40, נשוי לירדן ואבא לדרור וכרמל, שהיום לא הלכו לבית ספר ונמצאים פה איתנו, התחילו כיתה ג', שותף של עידו ברזילי, שזה אח שלי, שכל החיים עשינו ביחד, ואותם קורות חיים, ושל גלעד מור, שאיתנו ביחד מ-2014. [לא ברור] בדרך כלל אני עובד עם [לא ברור]. ותמיד שואלים אותי, איך זה לעבוד עם אשתך? איך זה לעבוד עם אחיך? אז אני לא מכיר משהו אחר. כל כול זה כיף. אני יודע שיש מישהו שאני יכול לסמוך עליו בעיניים עצומות, ועל כל החלטה שהוא יקבל, אני אגבל אותו, ובטוח זה ההחלטה הכי טובה שהיה אפשר לקבל באותה סיטואציה. גם אני מכיר, אחי טוב, מה עובר לו בראש, איך הוא יתחנך, איזה ערכים יש לו, אז מבחינתי זה... כמו עם אותו בית, כאילו...
זה קל, לפעמים לא מסכימים על דברים, וכל אחד רואה את זה מהזווית שלו, עם השמרנות או הנועזות בעיניים שלו, מתווכחים כמו אחים, ופותרים את זה ומתקדמים. אין, אומרים שאת יודע, ריבים בין אחים זה דבר בריא. מעניין. בוא נגיד, אני רוצה רגע שלקחת אותך שנייה אחורה בזמן. אני יודע ככה הנקודה של ההתחלה, מאיפה בכלל התחלתם, כאילו איפה באמת הייתה ההתחלה שלכם בעולם הנדל"ן. לפני שככה התחלתם, אוקיי, להיות בשנייה [?] חברה יזמית שבונה, ועושה באמת דברים מאוד מאוד מאוד יפים. אבל בוא נתחיל מההתחלה.
אז התחלנו ב-2010, אני השתחררתי מהשייטת ועידו כמה חודשים אחריי, אני הייתי קצין, עידו היה לוחם כמובן בקבע חמש שנים, אני שש וחצי, אז יצא שהשתחררנו ביחד, ועידו הלך לקורס של נדל"ן אצל אביב [שם משפחה לא ברור], פעם קראו לזה קשפלור [?], היום קוראים לזה פרקטיקה, היום אנחנו גם מרצים בפרקטיקה. ועשה את הקורס, אני טסתי לחו"ל וחזרתי, והוא אמר לי, תוך חודש אנחנו קונים דירה. אמרתי לו, מה, איך, מאיפה הכסף, היה לנו רק פחות מ-600 אלף שקל ביחד. הוא אמר, אני למדתי בקורס, אני אלמד אותך, אני מיד נרשמתי לקורס, ורצנו לחפש דירה בשדרות.
הבנו שזה אזור שמתפתח, ראינו את הרכבת מגיעה לשם, ראינו את מכללת ספיר, מאוד חזקה באזור, ראינו שיש ביקוש לסטודנטים, יש ביקוש הגירה חיובית לעיר. והבנו שמבחינתנו זה מקום מתאים להשקעה. מצאנו, הסתכלנו על מאה עסקאות, בחרנו את העסקה הכי טובה שמצאנו, זה היה שתי דירות מחוברות, דירת שלושה חדרים וארבעה חדרים, קנינו אותם ב-500 אלף שקל. שתיהם ביחד. שתיהם ביחד, מיד יצאנו למכירה, מכרנו אותם. כל הסיבוב הזה, חשבנו שנמכור ב-650, ירדנו ל -600, 590, והידרדרנו ל -540, תוריד [?], תוריד הוצאות. תוריד פרסום. הרווחנו 15 אלף שקל ביחד בשלושה חודשים. זה היה העסקה הראשונה שלנו, למדנו מזה המון.
זה רגע שתם כאילו, אתה יודע, זה לא החלום הרטוב של משקיע נדל"ן שחושב שהוא קונה דירה, הוא עושה איזה פליפ מהיר וזהו, היינו, הוא בחופש כלכלי. אנחנו היינו מאושרים. הצלחנו לעמוד ביד של לרכוש את הדירה שהגדרנו לעצמנו, הצלחנו למכור אותה. הרווח היה קטן, אבל עד היום אנחנו לא מסתכלים על כסף כמדד לעסקה. כמובן להפסיד זה דבר שנותן לך קביעה, אבל אם אתה מרוויח קצת או הרבה, זה לא באמת מעניין. כל עוד למטה, והשתפרת בדרך, ואני חושב שבכל עסקה שעשינו אנחנו מרגישים את זה מאוד. כן. מה, מה, איזה תובנות ככה לקחתם, אתה זוכר?
אז קודם כל לעשות סקר שוק, זה פעם ראשונה שעשינו סקר שוק אמיתי, ראינו מאה נכסים, בחרנו אחד, אנחנו ידענו למה אנחנו קונים, אנחנו ידענו מה הפוטנציאל, ניסינו למכור, אתה מנסה למכור, אתה מבין מה עובד בשיווק, מה לא עובד בשיווק, מה המשקיע שבא לקנות ממך, מחפש, מה האתגרים? יפר, כל הכל ראיתי מאה דירות, אתה יודע... פוגש הרבה פעמים משקיעים שהם לא מבינים את החשיבות של סקר שוק. הוא אומר, ארבעים, מענין לך, אני רואה שתיים, שלוש דירות. זהו, אני מכיר את השוק, אני יודע. תראה כמה... זאת אומרת, ראיתם מדירות, אתה מדבר איתי על להבין מהסוכרים שלכם, מהקונים, מהמוכרים. זה מטורף. כן.
כאילו, בכל עסקה שעשינו, אני חושב כל אחד שמשקיע מהפחד, זה גורם לו לצאת וללמוד, ואותנו זה מניע הרבה ללמוד לפני שאנחנו עושים מהלכים. אנחנו עושים מהלכים מהירים, אבל מרוכזים מאוד, עם הרבה מאוד למידה בדרך, ולדעתי זה חובה. לפני שהם מקבלים החלטה, לדעת שאתה מכיר מספיק טוב את השוק שאתה פועל בו. עד ב2010. איך היה נראה שוק הנדל"ן, אתה אומר ביחס ל[לא ברור], איזה 15 שנה? המחירים אני חושב באזור הפחות מחצי מחיר מהיום, מחירי הדירות, היה שוק שעבד טוב, היה הרבה משקיעים בשוק, הדירות זזו בקצב מהיר, היה ביקוש גדול, היום אנחנו נמצאים באיזושהי עצירה, בטח נגיע לזה בהמשך. כן. אתה יודע, יש תמיד איזה מחשבה שאתה יודע, הפעם היה קל יותר מבחינת שוק הנדל"ן.
תמיד למשקיעים, להתחיל לבנות, לצבור נכסים וכאלה. איך אתה רואה את זה? תמיד, אתה דווקא התחלת הרבה לפניי אפילו. אני חושב שתמיד, תמיד יש, לכל תקופה יש את האתגרים שלה ואת ההזדמנויות שלה. והיום יש הרבה הזדמנויות, שלפני שנתיים וחצי לא היו. אף להעסקאות לקונים, אז תמיד יש אתגרים והזדמנויות באותה תקופה [?]. כן. אז מה הדירה הזאת? מה היה אחר כך? אחרי הדירה המשכנו בעסקאות קטנות, שיפצנו וילה של סבא וסבתא, ומכרנו אותה. אחרי זה קנינו קרקע, בנינו [?] שתי וילות, כבר קצת קצת. קניתם דירה בשדרות, שיפצנו וילה של סבתא, עבדתם תוך כדי? עבדנו כמתווכים, רצינו להכיר את השוק, התחלנו ללמוד בהבינתחומי, והשדרות. היינו מתווכים בהרצליה [?]. למדנו בהבינתחומי בהרצליה.
היינו עשה תואר במנהל עסקים במימון, אני עשיתי תואר בחשבונאות, ותוך כדי היינו מתווכים דירות לסטודנטים של הבן תחומי, היינו קובעים קריטריונים מול בעל דירה, היינו אומרים לו, אתה חייב לשים, מזגן בכל חדר, מקרר, תנור, כל מיני דברים שהחלטנו, היה לנו פורמט של חוזה, מי שהיה מסכים היינו משכירים לו את הדירה, היינו אומרים לו תוך 72 שעות אנחנו נביא לך סוכר, הסטודנטים של הבן תחומי שהגיעו, עליהם מאוד קשה למצוא נכסים ראויים, תמיד היו עובדים עליהם במכירים, בתנאים, בחוזה, ובעצם עשינו סדר בשוק, ותמיד עמדנו בהבטחה הזו של תוך 72 שעות שוכר, אז זה גם עזר לנו להשתפשף, גם עשינו הרבה עסקאות, וגם זה עזר לנו להשתפשף עוד בתחום. כן.
כשהבאנו שהתיווך זה לא העולם שאנחנו רוצים לעסוק בו, גם ניסינו למכור דירות, לא כל כך הצלחנו. והבנו שאנחנו אוהבים דברים אחרים יותר מאשר מתיווך [?]. אמרנו, טוב, אז מה אנחנו חולמים לעשות עכשיו? ושם זה היה הקפיצה. אמרנו, אנחנו חולמים למנות בניין. אז יאללה, בוא נבנה בניין. אוקיי. יאללה, בוא נבנה בניין. מה, איך זה? אתה יודע, זאת אומרת, אני פוגש הרבה אנשים שהחלם שנים הם לא עוד בניין. איך מתחילים, זאת אומרת? אתה אומר, קנינו קרקע. איך קונים קרקע? אז מה שאנחנו עשינו, אנחנו הבנו שעפולה מתומכרת יחסית נמוך, זה היה בסוף 2013. הלכנו וראינו את כל המגרשים שהיה למכירה בעפולה. כל השוק של הבנייה הרבת-קומות, הלכנו, עשינו מסעים ומתנים.
ראינו את המכרזים במנהל [מקרקעי ישראל], ולקראת מכרז במנהל [מקרקעי ישראל] חברנו לשני שותפים, וביחד איתם ניגשנו למכרז. היה לנו את הכסף לערבות של המכרז, היה קרקע ל-180 דירות. כן. הייתה קרקע ל-180 דירות שידענו שהעירייה משנה תתה בה, את התוכנית [לא ברור], ל-300 דירות. אז ידענו שההצעה, אם היא נכונה על 180, כנראה שהיא תהיה מאוד אטרקטיבית ל-300. הגשנו הצעה, עלינו כסף לערבות, והעל לנו חצי שנה, במכרזים של המנהל של פעם, חצי שנה, לשלם את היתרה [?]. עלינו חצי שנה למצוא משקיע. רצנו לכמה חברות. תוך כדי גם בהבינתחומי הקמנו את מועדון הנדל"ן שהיינו מביאים מרצים שהם יזמי נדל"ן כדי להרצות בחינם לסטודנטים.
המרצים כמובן היו באים בהתנדבות והסטודנטים היו לומדים על נדל"ן. כשהגענו בשנה הראשונה להבינתחומי הבנו שנוכל לצאת עם תואר שלם בלי ללמוד את מה שרצינו, שבאנו ללמוד על נדל"ן ולכן הקמנו את המועדון ואחרי זה עזרנו להקים מועדונים אחרים בארץ בכל האוניברסיטאות וזה תרם לנו המון מבחינת קשרים.
אז כשקנינו את העסקה בעפולה, כמובן שהראשונים שרצנו להציע את העסקה בעפולה, היו יזמים שבאו לארצות במועדון הנדל"ן, [לא ברור], לאזורים, ללוינשטיין, לוינשטיין היו הראשונים להתקדם איתנו, והם נכנסו באותה עסקה, שמו 75 אחוז מההון העצמי, ורק [?] 50 אחוז מהרווחים, ולנו, מעבר לזה שמצאנו משקיע וצלחנו לעמוד בתנאי המכרז ולא להפסיד את הערבות שלנו, הדבר הכי טוב שקיבלנו מזה זה היה שכל סמנכל בלוינשטיין לקח אותנו כפרויקט, כמנטור, וכמובן שאולי הבעלים, וכל אחד לימד אותנו בתחום שלו. אבל זה סמנכל התשיווק שנמדע אותנו איך עושים פריס על מחירה מוקדמת ואיך מוכרים. סמנכל תכנון, איך מוציאים יתרים. סמנכל ביצוע, איך בונים. קבלן פשט לנו רגל במהלך הפרויקט, מה עושים במצב כזה.
איך בודקים את הביצוע? איך מתנהלים כל חודש עם הקבלן, אז המלכאל כספי הם מחובדים מול בנק מלווה, ושאולי הבעלים, הם רואים את התמונה הרחבה והם מקבלים החלטות, אז למדנו מהם המון, ואחר כך יכולנו לקחת את הידע הזה ולהתקדם לעסקה הבאה. בואו, החלט אחד. אני חושב שאת יודעת, אם אני מסער רגע, נכון? יש כאן איזה נועזות שלכם, תראה איך את תשים ניפוזית ככה על הקרקע, או שאתם לא יודעים אם יש משקיעה או אין משקיעה, את אומרת מאיפה תביאו את תפלס, את הכסף והכל. וזה, אני חושב שאת יודע, הרבה פעמים מה שדרבן אולי, לקחת אתכם תחת חסותו ולהיות המנטור שלכם. כי הרבה רוצים ללמוד, אבל את יודע, צריכים גם לשלם את המחיר בדרך. בגמרי.
אני חושב שבנדל"ן בתכלס יש שלושה דברים חשובים, זה קשרים, זה ידע יבש, וזה לעשות עסקאות, כי אם אתה לא עושה כל הקשרים והידע יבש, לא ילך למה לתרגם את זה. נכון. ובנושא קשרים, אז זה גם ליצור קשרים חדשים במועדונים וכירויות, כמו שאנחנו הכרנו באיזה כנס. ודברים כאלה, וזה גם להעמיק את הקשרים, שכבר אנשים סביבך יכולים לתת לך משהו, ולתת להם הזדמנות להליק לך את הידע הזה. אז זה באמת ככה שם. אתה חושב, אתה מרגיש שהתואר תרם לך? כי זרקת כזה, הלכתי ללמוד נדל"ן, אבל בעצם לא ללמדתי נדל"ן, הקמנו את מועדון לנדל"ן. אז תמוד, והיום יש הרבה איזה שיח של כן לעשות תואר, לא לעשות תואר.
אז אני חושב שזה בעיקר בעיקר תרם את האנשים שהכרתי בתואר, זה אנשים שמלווים אותי עד היום, זה חברים טובים שאני הולך איתיו, הרבה אנשים שרצו ונכנסו אחר כך לתחום הנדל"ן, לתחום ההשקעות, ולמדתי ממון, ואתה יודע שאתה מקיף את עצמך באנשים שאפתנים. וכל אחד כזה זורק מילה לשני, זה מקדם ועוזר. התואר עצמו, הדברים שהם בדרך כלל לא המסגרת השוטפת של קורס מבוא לחשבונאות, או חשבונאות מתקדמת, עוזרים יותר מאשר הפורמלי, יש מלא קורסי ההשערה. וסך הכול כמסגרת, אני היום כן ממליץ לאנשים לעשות תואר, אם הם יכולים כמובן במקום ש... יותר מבוסס אנשים, כמו הבינתחומי, או מקומות כאלה, אז זה יתרון אדיר. כן. בוא נעשה אותו רגע לקרקע, בעפולה.
אני מנסה, אתה יודע, להיכנס רגע לראש שלך ושל הסיסה. הרד, אתם הולכים, אוקיי, הבדתם שאתם רוצים להיכנס לעולב של הזמות, אתם הולכים לקנות קרקע. זאת אומרת, איזה רגע שהיה שם, אתה יודע, באותו רגע שאתם עורים טוב, אנחנו רוצים להתקדם. איזה מחשבות רצו בראש? אני בטוח שזה סוג של לונה פארק כזה. ההתחלה הייתה עצבים על זה שאנחנו נמצאים לא במקום הנכון לנו, בתיווך, ואחר כך זה התחלף באושר של גילוי של מידה שאנחנו כל הזמן... מתקדמים ולומדים דברים חדשים, ופוגשים אנשים ושואלים אתם שאלות, ובוא נפגש לקפה ותסביר לי, אנשים בישראל מאוד אוהבים לעזור. אז זה התחלף באושר הזה של הלמידה, כמובן לפני המכרז פחד, כי אתה מגיש הצעה, אבל אני חושב שהיה גם אופטימיות.
כי בכל עסקה שאנחנו עושים, הדבר שהכי חשוב לנו הוא להיות במקום או בתחום שהולך להיות בקפיצה. אנחנו זיהינו את זה בכל פרויקט שעשינו, בכל מקום שעבדנו, בכל תחום חדש שנכנסנו אליו. שבסוף זה אימורים, כן, אנחנו חושבים שבאותו אזור תהיה קפיצה, תהיה עליית מחירים בזמן הכי קצר שיש. סוג של אימור מושכל כזה. בדיוק. אוקיי, ו... זאת אומרת, בפרויקציה הזה, בעפולה, איך הוא, כאילו, איך הוא יתפתח? אז יתפתח? טוב. מכרנו את הדירות בפריסל, מעל מאה הדירות בשלושה חודשים, פריסל אגרסיבי. פרסום רחב ומתיווך [?] מאוד טובות. התקדם בבנייה, קבלן פשט רגל. עד אף לא התבודדים, קבלן פשט רגל זה אירוע. זה אירוע. זה אירוע שזה לא כזה...
אירוע שאתה צריך להכניס את היד לכיס, אתה צריך לראות מה אתה עושה, אתה נותן שירות לדייר. יאללה, שם כסף להכניס את היד לכיס. חלק, כן, בגדול במקרה הזה זה בא מהליווי. במקרה אחר של פרויקט בהמשך, חלפנו קבלן ביצוע? זה בעצם הפרויקט הזמי... גם דרך הליווי וגם לא דרך הליווי. זה הפרויקט הזמי הראשון שלכם. הגדול, כן. כן, אוקיי. זאת אומרת, אתה אוהב את הדירה של ספצא שחיפצת וכל זה ווילות. זה פרויקט הזמי, אתה קונים קרקר, בונים מהיחידות, קבלן ביצוע, בסדר, פושט הרגל נעלם, כאילו, זה חתיכת אירוע, זה... ומצד אחד יכול גם לשרוט. כן. אוקיי. איך מתמודדים עם דבר כזה? בענף הנדל"ן כל יום יש התמודדות חדשה. אתה צריך להיות מוכן, אתה מכיר איזה טוב. כן.
אתה צריך להיות מוכן לשינויים ברגולציה, לקבלנים שלא עומדים בלוחות זמנים או בהבטחות, לשינויים בעדפות של השוק, למלחמות, לקורונה. אנחנו מדברים בחמש שנים האחרונות על קורונה ואז מלחמה. כל יום מחדש אתה צריך לצאת כמו גלדיאטור לזירה ולהילחם, ולעשות את הכי טוב שאתה יכול, ולנסות לנבא את השוק קדימה, ולנסות לזהות את המקום שיעלה בערך שלו הכי מהר, זה הענף. כן, זה עק. אבל זה מה שנקרא, זה ידוע. בסדר, שהשוק קנדן בישראל והמדינה כאן וכל מה שנקרא בלאגל ואתגרים. אבל איך מתמודדים מנטלית? זאת אומרת, אני מנושא, אתה יודע, כאילו, היה לכם איזה רגע של תפסים את עצמכם ואמרתם, טוב, זה לא עובד, זה מורכב מדי, זה קשה מדי, זה סוכן מדי.
אני חושב שאתה עובד עם שותף, שהוא זהה לך בהשקפת עולם, הוא מאוד דומה ובערכים. אז תמיד יש מישהו שטיפה חושש או יש לו קשיים, והשני דוחף אותו קדימה, וזה היתרון, שגם את זה אתה מכיר, זה היתרון בלעבוד עם שותף, שמרימים אחד את השני ברגעים האלה. לחנותן, כן. תמיד יש, אתה יודע, אתה מישהו הזה שהוא זהיר יותר, אתה מישהו הזה שדוחף, וזה מתחלף. כן. אין כאילו זה... בהתאם לעסקה, בהתאם לסיטואר. בדיוק. וזה היופי, כי לפעמים דווקא זה שחושש הוא בא הרגע להזן, לעצור שניים. בוא נעשה עוד דאבל צ 'ק. בוא נבדוק שוב פעם, ככה שהכל יושב ועובד כמו שצריך, וזה גם מה שהרפה פעם שומר את הדברים, מה שנקרא, בסוג של שפיות. לגמרי. ולא להסתחף, כי כמוד קל להסתחף. לגמרי כל מיני...
לא יודע, לקרוא לזה אפילו, אוקיי? הזדמנויות ש... הזדמנויות... נראות טובות ומסוכנות בעצם. בדיוק, ובמבט שני. אז מהפרויקט הזה, תאמר, אחרי זה הכרנו את גלעד, ב-2014 הלכנו לכנס של בנק לאומי, לפני זה הכרנו את חנן מור, אח שלו הגדול, באנו להציע לו עסקה, היה חיבור מדהים, אחרי כמה שבועות באנו לכנס של בנק לאומי, ומי שבחירה בבנק אמרה לנו, תכירו, גלעד מתאים לכם באופי, הוא עובד אצל חנן מור, כבר 12 שנה, הוא רוצה לצאת משם, כי חנן ממשיך להיות המנכ״ל, והוא מחפש קריירה עצמאית, חברנו, ראינו שה...
האופים מתאים, שהערכים מתאימים, שהשאיפות מתאימות, והלכנו ביחד להגיש מכרז בנתיבות, קרקע ל -105 דירות, הגדלנו את הטבע כזכינו, הגדלנו את הטבע ל -152 דירות, שנינו את הטבע, בנינו את זה, ומסרנו את זה ב-2019. מעמם, יפה. מה היה שם, פרואט לא כל הלך עלת? תמיד יש אתגרים. הקבלן ביצוע שם היה מצוין, שזה היה נחת. השיווק גם הלכתו. אתגרים רגילים של היתר, תופס ארבע, אבל סך הכל ההתנהלות הייתה יחסית לתחום הנדל"ן, בסדר גמור. כן. איזה אתגרים היום יש בתחום הנדל"ן?
אני חושב שאנחנו בשוק שהוא אחרי קורונה ואחרי מלחמה, עם מס רכישה של שמונה אחוז, ואווירה של שנתיים של דיכאון למדינה, עם חטופים והרוגים, ועכשיו, אחרי שהחזירו את החטופים, סוף סוף סוף, אתה חיים, עוד אמיתים אנחנו מחכים, אבל סוף סוף סוף מתחילה מין אופטימיות בשוק, אז קודם כל הענף קפה. במשך כל המלחמה ענף קפה, בעיקר במרכז, הפריפריה עוד עבדה, כי דירות במיליון וחצי שקל תמיד נמכרות. כן. אבל דירות בארבעה מיליון...
די נעצרו והיה אתגר במתיווך [?] המימון עלה הריביות קפצור פי שתיים וחצי פי שלוש באשראי הבנקאי קבלנים לא היה להם פועלים, מהשביעי לעשיר 23 לא היה להם פועלי, אז זה היה גם אתגר מאוד מאוד גדול בביצוע, מה שעיקר את מחירי הפועלים הסינים שקיימים פה, ועילה את מחירי הביצוע. אז זה האתגרים העיקריים. כשמחירי הביצוע עולים, אני בסוף, תרשי לי לנחש, זה מתגלגל מה שנקרא לרוחש הקצה. לגמרי. הכל מתגלגל, המעם שלו באחוז מתגלגל. מחירי הביצוע שעולים מתגלגל, מחירי הקרקעות שעולים מתגלגל, ענויות המימון מתגלגלות, הכל בסוף מתגלגל, ולסוחר שיזכור מאותו משקיעה שקנה, גם ממש רכישה שמונה אחוז מתגלגל. בסוף כן.
כל איזה שרשרת כזאת, כל היופי שכותבים עכשיו שמחירי הדירות יורדים, לדבר אחרי כמה שנים רצופות שלה להיות, איזה סוג של תיקון כזה קטן, זה לא באמת ירידה, זה לא איזה משבר סאפ פריים שהיה בארצות הברית ובכל... שריסק את שוק הנדלנד. כן. אנחנו מדברים על כמה, אוקיי, בחושי שלושה אחוזים של ירידה. אם מסתכלים בריאה שאתה, אני אפילו חושב שהמכירים... זה כפה, כן. כי אתה יודע, אנחנו ישראלים, יהודים. יהודים. בכלל הראשון זה לאל תהיה פרייר. אתה יודע מה, אני אמכור בפחות. ואז... איך מכאן, כאילו, התפתחתם פתאום רגע, למשוואה הזאת, תכנס להם שחקן שלישי, כאילו, זה כבר לא הייתה מהכיחה. וזה, כאילו, אתה יודע, די -אן -איי אולי דומה, אבל זה לא קרבה דם, זה פתאום שנייה אחרת.
איך מכניסים עוד שותף? אז קודם כל קובעים גזרות אחריות. גלעד לקח את השיווק והניהול הכוחות. עידו, אחראי על התכנון, על השינויית הבאות שעשינו בכל פרויקט, על הוצאת יתרים, על פיקוח על הקבלת, על פיתוח עסקי, ואני על כל החשבונאי ומשפטי, וכל הזמן חשיבה ביחד. אנחנו נפגשים כל יום, שותים קפה בבוקר ביחד, וקבלים החלטות, מדברים הרבה על דילמות, שכל הזמן יש ניהול עובדים, ניהול עסק, ניהול לקוחות, עסקאות חדשות שאנחנו בוחנים ביחד, ומסתם קרנים בינינו. והוא פשוט מתאים לנו באופי, בערכים, בשאיפות, אז זה מסתנכם. אם היום, אתה יודע, ויש שמה שמאזינים, אז חבר גם צעירים, אתה יודע, חולמים להיכנס לעולם הנדל"ן, לעולם היזמות, מה...
אחד, כמה יהיה להם כאן, כי אתם התחלתם את הדרך איפשהו ב-2010, אז 15 שנה שהרבה קרה בעולם הנדל"ן. כמה יהיה קל לבן אדם, כאילו, בחור צעיר, או בסדר, למישהו להיכנס היום פרש, אוקיי, לעולם יזמות הנדל"ן, אוקיי, כמו שאתם התחלתם? אז יש היום לא פחות הזדמנויות, יש מגרשים שאפשר לקנות ולבנות ולמכור אחר כך, יש אפשרות לעבוד בחול, העולם היום, אתם עובדים היום בארצות הברית, אנחנו משווקים היום נכסים ביוון, אנחנו עדיין לא יוזמים שם, אבל אנחנו... בוחנים הרבה מאוד עסקאות ומביאים עסקאות טובות לישראל, באזור סלוניקי וחנקידיקי. אני חושב שיזמים חדשים יכולים לבחור מקום בחול שהם חושבים שיעלה בערך שלו, ויש שם מזדמנות ולפעול שם. אז זה גם בישראל וגם בחול.
אתה חושב אבל שאתה אומרת, היום להיכנס לעולם של יזמות, אתה יודע, בעיניו שהתחיל כמוך, בלי הרבה כסף, בלי סוג של ידע וניסיון. יהיה לו את אותה דרך קלה. לא חושב שדרך שעשה הייתה קלה. לכולם יהיה קשה. שאלה שתמיד, את יודע, שואלים אותי, והכל, ודווקא... לכולם יהיה קשה באותה מידה. יש שם אתגרים שונים, יש שם הזדמנויות שונות, ומי שידע לנצל את ההזדמנויות האלה, יהיה לו אותו דבר כמונו, אי אפשר להגיד. קל כמונו, כי זה קשה כמונו. אז את אומרים לי, זה היה לך קל או קשה? את יודע, אני לא יודע, קודם, מה זה קשה? אני כאילו סימנתי לתמי איזה מטרה, משהו שבחינתי אני מאוד מאוד רוצה לעשות אותו, וכמו ארץ קטע, כאילו זה מה שאני רואה בעיניים, אתה דרך כאילו באותה נקודה, להשיג את...
זה בדיוק הנקודה. -אתה סוכריה הזאת, אתה חושב לו. הייתה קטעי שאנחנו, השיטה זה שאנחנו שמים יד ושמים לו זמן, תוכמים אותו בזמן, ועושים הכל כדי לעמוד ביד. אז כל מה שבדרך, אתה לא סופר, כי זה חלק מהעמידה ביד. אתה עושה מה שצריך כדי להגיע ליד הזה שסימנת, והיקום מתכנס כדי לעזורך לעמוד ביד הזה. כאן כאילו נשמר, זה משפט שלי השכרה, אבל... זה כל כך נכון. כל כך נכון. יש הרבה... אנחנו עובדים המון עם משקיעים. באמת, יש לי את הזכות כאילו מאות משקיעים שככה לבינו, והכון. והרבה פעמים אנשים כזה אומרים, מה, זה עדיין עוד אפשרי, אני עדיין יכול לצבור נכסים, אני עדיין יכול באמת לבנות את עצמי. כשאתה התחלת, היה קל. העניין הוא שאנחנו התחלנו איפשהו, 2016, 2017, אוקיי?
אמרו לנו, הספסתם את הרקב, אתם צריכים להגיע כאילו לפני איזה 5, 10 שנים, היה כאן קל, היה כאן זול ובכול. ואני זוכר שהסתכלנו אני ואדר אחד על השני ואמרנו, טוב, על זה מה יש עכשיו, כאילו, מה נעשה? ולא, כאילו, לא הקשבנו. אתה מכיר את שלושת עקופים, לא רואה, לא שומע, לא מדבר, אז איך אומרים, לא ראינו חדשות, לא הקשבנו לרעשי רקע ולא דיברנו מאף אחד, פשוט הלכנו, עשינו, וכן, ותודה, ועם מה שיש, והתגלגלנו, ולאט לאט... הייקום מתכנס לעזור לך, והחלומות הקטנים שלך הופכים להיות גדולים יותר, ואתה מעז לך לא, ואתה רואה שזה אפשרי בכל. וזה באמת ככה הדרך שהיא מדהימה.
איך אתם כאילו מתכוונים ככה, אתה יודע, מבחינתך, אתה מרגיש שאתה הגעת ככה לאן שאתה רוצה, או שכאילו, איך אתה מאתגר את עצמך? תמיד יש לנו יעדים חדשים. אבל ברמה האישית, אז זו ברמה של החברה, כי בסוף אתה יודע, אתה... לא, אני חוגג הצלחות יומיים. כן. אני לא יודע, זה אופי יזמי שיזמים גם סובלים ממנו. אתה חוגג הצלחות יומיים, ואתה מגדיר מחדש את היעד הבא ורוצה לעמוד בו. כן, יומיים זה עוד טוב. אנחנו רוצים לדריק, סגרנו פרויקט. זהו, אתה קרא בבוקר, שכחת, שכחת מזה. מה משימה? אם לא תוך ידי הדריק, אתה כבר צריך לקבל הודעות, דברים, אתה... אין מה לעשות, אבל... וזה, אתה יודע, זה כמו מניה דיפרסיה. כאילו, אם אתה לא מוכן לרכב את ערים הזאת, תלך, תעשה משהו אחר. זה גמרי.
לא נדל"ן. זה גמרי, זה רכב את ערים כל יום. לא סיפרו לנו את זה בתחילת הזאת. לא, לא. והכל. עם איזה אתגרים ככה רציניים, אתה יודע, התמודדתם בשנתיים האלה, כי בסופו של דבר זה שנתיים שלא יהיו פועלים, וגם עכשיו, אתה יודע, מאוד קשה. ככה עם הפועלים ועם הקבלנים ויש מחיר למשתכן וכל הדברים האלה, איך אתם מתמודדים עם כל ה... אז אני חושב שהיה כמה אתגרים מהקורונה שמשמעותיים, אז אחרי נתיבות קנינו קרקע בקריית שמונה, הבנו שלסטודנטים אין איפה לגור, הקרקע הייתה מיועדת למסחר ומשרדים, ועשינו שינוי טבע למגורי סטודנטים, מסחר, משרדים וחניון, הגידלנו מאוד את הזכויות. עשינו שינוי טבע בוועדה מחוזית, שתוך שנה וחצי מיום קניית הקרקע, עד שהתחלנו את הבנייה.
התחלנו את הבנייה עם קבלן טוב, שהמרחק היה לו רחוק מדי. ואחרי שנה ראינו שהוא לא מתקדם לפי הלוחות זמנים שאנחנו קבלן. מה קבלן היה מרחק היה לרחוק מדי, אתה אומר, שהוא גר גיאוגרפית רחוק? כן, כן. שזה היה טעות, קבלן, ביצוע, צריך לגור. קבלן שהוא יותר קרום. ואפשר מעבר לגביש. לגמרי. כן. אבל זה בן אדם מדהים שנשארנו חברים מאוד מאוד טובים עד היום. לקחנו את הפרויקט והמשכנו אותו בביצוע עצמי. רצפים, תייכים, גבס, צבע, הצטעידות, מוצרי חשמל, ראיות. זה פרויקט שנמסך כמו מלון חמישה כוכבים, עד רמת המיקרוגל בחדר. לקחת פרויקט לביצוע עצמי זה חתיכת וואטג 'רה, זה כאילו זה... זה לא כבר, זה מיגרנה בארטקורט. אז כל יומתיים פועלים מגיעים לך באוטובוסים, אוכלוסייה שלא נדע.
אתה נותן להם הוראות, הם לא מבצעים כמובן חלק מההוראות, אתה צריך לפקח, לעקוב, בנינו צוות של מהנדסים תחתנו, שנהלו את זה עם מפקח, וזה היה אתגר מאוד מאוד גדול. לא ראינו את הילדים, הם היום באו איתי, אבל בזמן הבנייה כמעט ולא ראינו אותם, וסיימנו את הבנייה ומסרנו את זה לבעלי הדירות בהקדמה של שנה. וואו. שנה לפני התאריך החוזי, מסרנו להם את הדירות, אז זה היה אתגר. מה שכן, תוך כדי הקורונה, כל המחירים של הסחורות עלו, מחירה ההובלה עלו, כל הסחורות עלו, התקציב היה הרבה יותר גדול ממה שחשבנו, היינו צריכים להביא כסף מהבית, לסיים את הפרויקט, ואחר כך התחלנו, זה היה הפרויקט הזה, אחר כך אתגר נוסף.
הוא שקנינו קרקעות בדימונה, סך הכל ארבע קרקעות בפריסה של שנה וחצי, שלוש קרקעות למגורים וקרקע למרכז מסחרי, וכולם עשינו שינוי טבע וגדלנו את הזכויות, וכשבאנו לבנות 340 דירות במכה אחת, יצאנו לשוק למכרץ קבל. בקבלניםה, ואין הצעות. או יותר נכון, אין הצעות מקבלנים, שאפשר לסמוך עליהם. כי מה שקרה, הרבה קבלנים הפכו ליזמים בזכות תוכנית מחיר למשתכל, וכשאנחנו יצאנו למכמצ на מקבלנים, פתאום אין הצעות. למה? מה... בתוכנית של... אוקיי, מחיר למשתכל שקבלן בעלי החור Robbie belong? בצוע הפכו להיות יזמים. קבלן ביצוע מפחד משיבוק. כן. מפחד משיווק ומפחד ממימון. אבל נגיד שבמימון הוא עוד איך שהוא יכול להסתדר, מפחד משיווק.
והמדינה פתרה את הבעיה השיווקית, כי במחיר למשתכן רוב הפרויקט מחור מראש. כן. אז הרבה קבלני ביצוע שלא חשבו בכלל להיות יזמים, הפכו להיות יזמים. ובשוק לא נשארו קבלני ביצוע, שאתה יכול לתת להם כסף עבור בנייה. ואחרי שבנינו בקריית שמונה והבנו את האתגר ומה שזה דרש מאיתנו, וכמה שלא ראינו את המשפחה, יצאנו למכרז ולא היו הצעות והיינו חייבים לעשות שינוי קונספט מה שעשינו, הצאנו לקבלנים יזמים להיות שותפים שלנו גם לעשות את הביצוע וגם להיות שותפים לרווחים פרויקט אחד הכנסנו את בוסקילה, הפרויקט השני אבנה דרך, והשותפויות מצוינות, וזה מוכיח את עצמו, ועוד ארבעה חודשים אנחנו כבר מתחילים למסור שם בניינים ראשונים בפרויקטים. וואו, מעמב.
קודם כל זה יפה לראות את הגמישות המחשבתית והיצירתית, וגם להביא שאוקיי, יש סיטואציה, וצריכים לחלוק את ההוגה, כי להכניס, אתה יודע, שותפים, ולחלוק איתם 50 % מרווחים. אתה יודע הרבה פעמים כזה מה, אני פרייר? אתה יודע, זה מחשבה לפעמים שהרבה פעמים אני נתקל בה, אבל היא נכונה. בסוף, אם אתה רוצה... או להשיג את המטרה שלכם, אתה רוצה שהפרויקט יצליח, מה לעשות? אתה חייב לחלוק את ההוגה ולדאוג שכל מי שמסביבך בסוף ייהנה ויקצור גם את הפירות שיהיה זה זיות אינטרסים מלאה, אתה אומרת, מהקודקות ועד האחרון... זה חייב להיות ווין, ווין, ווין. ווין ליזם, ווין לקבלן, אחרת הוא לא יבנה, וווין ללקוחות.
ואם כישהו בשרשרת ייפגע, אז אתה לא תוכל להמשיך לעשות עסקים ולגדול, שהשאיפה שלנו היא לגדול מאוד. וצריך לעשות את עמות וגמישות. יש קיר, או שאתה שובר אותו ועובר אותו, או שאתה עובר מהצד, אבל אתה חייב איכשהו לפתור את חייה ולעבור אותו. אתה חייב לעבור אותו דרך. זה כל כך חשוב, אומרת, בעולם שלי הזמות, לדעת להיות גמישים ולדעת לקבל החלטות חדות ומהירות. איך יש לך בכל הסיפור הזה? זה רק ככה ילדים וזה. אז אשתי היא מורה בכפר הירוק, והיא מאמנת נשים להצלחה בקריירה, לעמוד על שלהן, תקשורת יותר פתוחה.
והיא כל הזמן בסביבה, היא מכונת קשרים, היא תמיד מכירה לנו ראש העיר נתיבות, קיבלנו שטיח אדום בזכותה, היא עשתה שם שנת שירות, וראש העיר זכר אותה מאוד, וכשהגענו נכנסנו עם שטיח אדום, ומשקיעים עם חברת לנו, והיא כל הזמן תומכת, וכל פעם שאנחנו קונים בפרטי, היא גם לומדת וגם תומכת. ונותנת גיבוי מאוד טוב לעשייה. כן, זאת אומרת, כל התקופה שפחות הייתה בבית, הייתה בסדר, את הרוח גבית. את הרוח גבית, יש לנו הרבה התמודדויות, ילד שנולד עם בעיה בריאותית, הטרזיה של אבשת, הקנה שלו לא היה מחובר כשהוא נולד, וזה אתגר עד היום. כן. והיא ואני ביחד, צולחים אותו ביחד. כן, עם כל יתר האתגרים. עם העבודה.
כן, כי זה, אתה יודע, אתגרים לא מאוד טוב, יש לו אתגרים בילדלה, אנחנו נפסח עליו, מה לעשות, זה עסקת חבילה, יש את החיים ויש את העתקים, וזה בסוף על אותה רכבת. לגמרי, אז לפעמים צריך להיות יותר בבית, והמון המון בבתי חונים. כן. וזה נקפל בזה. גם לגמרי. הגעת בנקודה של הרבה קשרים, זאת אומרת, שהשתך ואתה, והכרתם, וזה כאילו מחזק להיות איזה נקודה, שבסוף, אתה יודע, נדל"ן, מעבר לזה שאנחנו מתעסקים בבתים, בדירות, בהשקעות, בכסף, בסופו של דבר, בסוף, זה הנטוורק, המערכת קשרים שיש לנו, וכאילו לא שם אנחנו אומרים שבסוף נדל"ן, זה אנשים, וכאילו שמבינים את זה באמת לעומק.
זה כל כך נכון ומדויק, ואני חושב שאחד הדברים שעוזרים לנו תמיד לצמוק, ועל קצב הרבה יותר מהיר, זה הקשרים שיש לנו עם אנשים, כי הם הרבה פעמים הופכים גם להיות המנטורים שלנו, השותפים שלנו לדרך להצלחה, להעשייה. אז הקשרים זה בעצם כמה דברים. זה גם ידע שאתה יכול לקבל מהאנשים, זה גם תמיכה רגשית, איך אתה הולך על העסקה, מה אתה עושה, איך אתה מתמודד. דברים כאלה זה גם מאוד חשוב, וזה גם... הזדמנות לעסקאות. כי הרבה פעמים עזקאות טובות מגיעות דרך קשרים שלנו, וזה מאוד מאוד חשוב לטפח את הקשרים, לשמור, להכיר כל הזמן אנשים חדשים, זה חלק מהעבודה. אבל איך זה הבאתך?
כי בהתחלה, אתה יודע, הלכתם, קניתם קרקע, אין לה שם ניסיון, זאת אומרת, לא קיבלתם את הלאה, מה שנקרא, השכיח של, בוא תעשו פרויקט שתיים, תבואו, אני אשקיע אתכם. אז היו שואלים אותנו כשהיינו בעפולה בהתחלה, איפה ההורים שלכם? אתכף הבנקים, הם יבואו לפגישה? היינו, אני חושב, אני 26, 27, נדעו כנראה 25, משהו כזה, לבוא ולבקש ליווי מבנק הפועלים לפרויקט של 300 מיליון שקן. אז זה תמיד מאתגר. כן. ואיך באמת ככה הם זרמו איתכם? כי אין עכשיו עוד ניסיון. בואו, לא בניתם, אין לכם איזה טרק רקורד שאתה, אוקיי, הנה, צילוגי זה, זה, זה, אנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים.
אז אני חושב שקודם כל התחייבנו בפני השותפים שניגשנו איתם, שתקציב הביצוע בדור חפס לא יעלה עליו, ואם זה יבוא, זה יבוא מהחלק שלנו ברווח. אז גם עשינו צעד שהוא נועז להתחייב אל קבע, וזה בעצם היה התפקיד שלנו בעסקה. ואני חושב שהם ראו מאיפה באנו, מה עברנו, אומנם צעירים, אבל מה עברנו עד אז עם הקבע ואחרי. וחליטו שמאמרים לעבוד איתנו. כן. כנראה שזהו איזה פוטנציאל. כנראה. זה משהו. כן, אתה יודע, כי זה מאתגר. לכולנו יש את הנקודות האלה, אתה יודע, בהתחלה, אתה אומר, גם אנחנו התחלנו עם הליווי משקיעים, אוקיי, תמיד יש את המשקיע הראשון, יש את הפרויקט הראשון, אז היינו בפולין, היום אנחנו בארצות הברית, אני זוכר את הפרויקט הראשון, כי לאנשים, מה אני שעוד כאילו עכשיו?
מה לעשות? אתה אומר, אין, זה ההתחלה היום, זה כבר יותר קהל, יש כבר פרויקטים, רצים, דברים, כאילו... אני בטוח שעולה להראות ולתת דוגמאות. אני בטוח של המשקיעים הראשונים שלכם, ברגע שעברתם את החסם, הם הבינו שאתם תעטפו אותם בכל כך הרבה תשומת לב, בזכות זה שהם ראשונים, שיכול להיות שזה שווה הרבה פעמים יותר מדברים אחרים. זה כנראה, כן. זה... שמע, כולם ידעו שזה, אוקיי, שהיה הפרויקט הראשון, שזה הפרויקט הראשון, וכמו שאמרת, כנראה הם אמרו, אתה יודע, זהו שלא יודע, אנחנו זו כסוסים חמוד וווינרים, וכן, בעיקר נותנים בראש, ואת הלב, את הנשמה. המשקיעים, כי אני חושב שזה החמצן בסוף של העשייה של כולנו, בסופו של דבר. אז רוכשי בתים, אוקיי?
שמגיעים בסוף, אתה יודע, להיות לקוח קצה, יקרות את תירת החלומות שלנו. אנחנו רגע לפני הסוף, אנחנו עוברים לפינה מיוחדת, שנקרא את השאלון המהיר. חוקים פשוטים, לא להילחץ. אני שואל, אתה עונה? במוכן? נכון. יאללה, תראה לי את עצמך בשלוש מילין. אבא לתאומים, נסוי להרדן. שואף קדימה. מי הוא אדם שהכי השפיע עליך? סבא שלי. סבא שלך. אוקיי, למה? ניבד על שואר, איבד את כל המשפחה, עבר הרבה בדרך, יזם, הקים מפעל באשדוד, בנה הרבה פרויקטים ביטחוניים, מפעל איבודש בביב ובנה הרבה פרויקטים ביטחוניים הכי גדולים של ישראל. והתמודד עם כל משהו עבר, שכח מזה, וכל הזמן היה עסוק בקדימה ובאופטימיות. הוא היה מודל השואה שעשה גם כזה. חזק. ספר מומלץ. אבא, שיר אבא, אני. אוקיי, מחוץ מזה.
פספסתי להגיד חוץ מזה, אז... הכל תלוי באנשים. הכל תלוי באנשים. יפה, לא קראתי עוד. הדבר הראשון שהיית לוקח, התחל להיבודד. כמשפחה. והדבר האחרון שהיית לוקח, התחל להיבודד. כפלאפון. מעולה, והיצעה הכי טובה שנותנו לך. אני חושב בשעת את הכל אפשרי, אין דבר כזה בלתי אפשרי, נתנו לי והוכיחו לי וחוויתי על בשרי, הכל אפשרי. אני מכיר את זה בנוסח האודי, אוקיי? הייתי הרבה באודו, מנזרים, אשרמים וכאלה, אז באודו אומרים סאב קוצ 'מילגה. סאב קוצ 'מילגה זה איף פרצים פסיבול, הכל אפשרי.
שנים אני אומר, אני אעשה לי קעקוע, לא הגעתי לזה, אבל אני כל הזמן מזכיר לעצמי, ויש תמיד אתגרים, ואתה אלפים, יש לך רעיון, ואתה, אוקיי, ואת אומר, איף מה, אני לא יודע אפילו מאיפה להתחיל, אבל אז אני מזכיר לעצמי סאב קוצ 'מילגה, הכל אפשרי, וזה בסוף איך שהוא קורה. הנה תחביבי יש לך. קלישה. קלישה, יפה. איפה אתה רואות אתמך בעוד עשר שנים? אני חושב שמתפתח בתחומים שאנחנו פועלים בהם, עושה פועקטים יותר גדולים, מעמיק את התחום החדש שלא דיברנו עליו בחברה, שזה תחום הקרקעות להשקעה. בתוכניות ספציפיות שאני מאוד מאמין בהם ומבין אותם לעומק והופך אותם גם ליזמות שהקרקע הזאת בסוף הטבע של התעבור ותאושר ואי אפשר לבנות בניין, הופך את זה ליזמות.
מה מה, ואם היו עושים סרט על עשיים שנחל איזה ז 'אנר הוא היה שיהיה? אקשן. אקשן. ולאן היית הולך אם היית בייטי נראה? לחדש של טראמפ, מקשיב לה. וואי, הלכת על הטופ. יפה. כמה זמן לוקח לך להתארגן בבוקר? 45 דקות מניח תפילין מתקלח זה המדיטציה של הבוקר התפילין מה הדבר שעשית שאתה הכי גאה בו ילדים ילדים זה שמחה ושאלה אחרונה את מי היית ממליץ לי לרעיין בפרק הבא את אביב רוחנה היה בקשפלור [?] במכללה, אנחנו מכירים אותו מאז 14, כמעט 15 שנה. אחר כך הקים את מכללת פרקטיקה, עושה יזמות בנדל"ן וכל מיני תחומים. והסיפור, ואם תצליח להגיע איתו לסיפור האישי, אז זה הכי מעניין, אם הוא ישתף איתך. אתה? כעסמו הגדול. זה הסיפור הכי מעניין שיש. יאללה, מהגניב, אני בדרך אליך.
עברים אם אתם צופים מאזינים בפרק הזה, ועדיין לא לחצם על כפתור רוקף, זה בדיוק הזמן. הגעו אותנו גם בחמישה כוכבים, שתפו את הפרק ככה עם איזה חבר, חברה שזה יכול לעזור לו, לתת לו השראה, לעשות לו טוב, לפתוח לו את הראש. זה יהיה נהדר, גם אנגוריתם מה זה אוהב את זה. נדב, תודה רבה, שמחתי ככה שהגעת ושחלקת את הסיפור ואת הדרך המדהימה. עברים, נפגש בפרק הבא של מדברים לדלן. ביי ביי. תודה רבה. תודה שהזמנת אותי.